"היד הנעלמה" – האם כיום קיים שוק חופשי בעולם?

"היד הנעלמה", היא ביטוי המהווה את לב ליבה של כלכלת השוק החופשית. מקור הביטוי בשנות ה-70 במאה ה-18, עת הכלכלן הסקוטי אדם סמית' השתמש בו בספר "עושר העמים".

מאת אילן ירון מרצה

הביטוי הוא מעין תיאור של העקרון לפיו ארגון המבוסס על כלכלת שוק פועל בצורה יעילה מבלי תיאום מראש ומבלי יד מכוונת מלמעלה. תפיסתו של סמית גרסה כי כאשר כל אדם פועל בשדה הכלכלי להשיג את התועלת המקסימלית המתאימה לרצונו ולטעמו אישי, ההיצע והביקוש מביאים לכך שהתועלת לכל פרט תהיה מקסימלית. כל הפעילות הכלכלית במצב שכזה, "מנוהלת" על ידי כוח עליון המכונה "היד הנעלמה".

אילן ירון מרצה לפיננסים
היד הנעלמה – אילן ירון מרצה (Kittikun)

אותה יד מקצה בצורה אופטימלית את גורמי הייצור בין הענפים השונים במשק, בתנאים של שכר ורווח אחידים ובמחירים ששווים לעלות הייצור. על פי מנגנון זה, קיים איזון בין המחיר לבין ערכו הפנימי של מוצר ולכל אחד מגורמי הייצור מובטחת התמורה הטבעית. דהיינו – למרות העובדה שבשוק חופשי כל אדם פועל מתוך האינטרסים של עצמו בלבד, היד הנעלמה דואגת לטובת הכלל.

אילן ירון מרצה ב-Onlife

תפיסה זו קשורה לשוק ובו תחרות משוכללת, אך במציאות הקיימת כיום מצב זה אינו מתקיים, וזאת משום שקיימים קרטלים, מונופולים, ממשלה וגופים נוספים, שאינם פועלים על פי עקרון השוק החופשי. לדברי סמית', אם הליקויים האלו המונעים תחרות משוכללת יתוקנו, השוק יגיע לנקודת האופטימום.

הקרטל ופגיעתו בתחרות

השוק החופשי שואף למצב בו ההתנהלות הכלכלית תהייה רציונלית, ואילו מחירי המוצרים ייגזרו מן ההיצע, הביקוש והעלויות הנלוות ללא התערבות בלתי הוגנת (ראה המושג תחרות משוכללת) ואולם, לעתים קרובות פועלים שחקנים בשוק על פי אינטרסים חד צדדיים, ומקיימים ביניהם קשרים מוכוונים על מנת לייצר לעצמם יותר רווחים ובכך נפגעים הצרכנים ונפגעת התחרותיות.

המידע מאת אילן ירון, מרצה לפיננסים

דוגמא מובהקת לכך הנו קרטל, בו חוברים שניים או יותר ספקי מוצרים ושירותים דומים, ומסכמים מראש על מאפייני שליטה, שיווק, מכסות, בלעדיות ומחירים. הסכמים כובלים אלו נותנים בידיהם כוח גדול הדומה במהותו למונופול, ומובילים להתוויית התנהלות ומחירים העומדים בניגוד לטובת הציבור.

להמשך קריאההקרטל ופגיעתו בתחרות