בריחת הון והשפעתה על הכלכלה

הביטוי "בריחת הון" מתאר מצב שבו הון שבדרך כלל הומר לנכסים נזילים, נע בהיקפים רחבים למדינה אחרת הנחשבת לבעלת יציבות כלכלית. הסיבה העיקרית לבריחת הון היא תנאים מיטביים יותר עבור בעל ההון במדינה אחרת. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מושגי כלכלה, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , , , | להגיב

מהו כתב אופציה ומהן תכונותיו?

כתב אופציה - אילן ירון מרצה לפיננסים

כתב אופציה (תמונה: Pong)

כתב אופציה יכול להיות מונפק באמצעות חברה מסוימת והאדם או הגוף שמקבל מסמך זה, רשאי לקנות כמות מניות מוגדרת במחיר מסוים מתי שירצה במהלך תקופה מסוימת. בדרך כלל, כתב אופציה מצורף לאיגרות חוב או למניות בכורה.

נכתב ע"י אילן ירון מרצה לפיננסים

אמנם כתבי אופציה יכולים להיות סחירים, אבל הם אינם כאלו במקרה שבו הם צורפו למסמך אחר. ישנה אפשרות להפוך אותם לסחירים, אך רק במצב שבו בעל המסמך מעוניין לבצע מימוש זכויות. בישראל איגרת חוב ושטר הון שהנם סוג אופציות אחד, וכתבי אופציה עצמאיים שהנם סוג אחר. בעוד הסוג הראשון יכול בהחלט להיות מומר למניות ולהיפדות בזמן הפדיון, הסוג השני הוא ניירות ערך ללא ערך נקוב – ואינם נפדים אם אינם מנוצלים.

הבלוג של אילן ירון מרצה – לחצו למעבר

פורסם בקטגוריה מושגי כלכלה, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , , | להגיב

אילו מוצרים ושירותים נחשבים בעלי ביקוש קשיח?

"היצע וביקוש" הוא ביטוי שגור בפי כל, כאשר הכלל המרכזי ברור: כשיש יותר מדי היצע, הביקוש קטן וכשיש פחות מדי היצע, הביקוש גדל. במציאות, בדרך כלל ישנו איזון בין היצע לביקוש, אבל בתחומים מסוימים, כמו בשוק הדיור הישראלי, הביקוש עולה על ההיצע, ובמצב כזה ישנה עליית מחירים.

אילן ירון מרצה לפיננסים

ביקוש לא גמיש – אילן ירון מרצה (duron123)

כתב: אילן ירון מרצה

ביקוש לא גמיש, או "ביקוש קשיח", מתאר מצב בו שינוי משמעותי במחיר שירות או מוצר, מביא לשינויים מזעריים בביקוש. מתי ביקוש נחשב קשיח? במקרה שבו הגודל המוחלט של גמישות קטן מ-1. ביקוש אינו קשיח, אם הגודל המוחלט גדול מ-1.

ביקוש ייחשב לא גמיש לגמרי כאשר הביקוש למוצר או שירות מסוים לא משתנה בכלל בעת שינוי מחירים. המשמעות במקרה כזה היא שהורדת מחיר שירותים ומוצרים בעלי ביקוש לא גמיש, תוריד את הפדיון ולא תועיל לגוף המייצר.

בדרך כלל, מוצרים בסיסיים וחיוניים נחשבים כמוצרים בעלי ביקוש קשיח. למשל: חשמל, מים, גז, נפט וכו'. אלו משמשים את הציבור הרחב מדי יום ואספקתם חיונית, ללא קשר למחירם.

לחצו למעבר לבלוג – אילן ירון מרצה לכלכלה >>

פורסם בקטגוריה מושגי כלכלה, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , | להגיב

השפעת היבוא המקביל על מחירי המוצרים

המושג 'יבוא מקביל' עולה לא פעם לכותרות כחלק ממהלך שנועד להוזיל את ערכם של מוצרים מסוימים בשוק. מה המשמעות של המונח ומתי נוקטים אותו?

השפעת היבוא המקביל - אילן ירון מרצה לכלכלה

יבוא מקביל והשפעתו – אילן ירון מרצה (khunaspix)

מאת: אילן ירון מרצה

יבוא מקביל נעשה על ידי גוף שהוא לא היבואן הרשמי והיחיד של מותג מסוים, כפי שהיצרן קובע. יבוא מקביל, לרוב, נעשה דרך ספק מסוים ממדינת ביניים. עם זאת, כל עוד מדובר במוצרים מקוריים הזהים למוצרים המגיעים ארצה ביבוא רגיל, אין פגיעה בסימן מסחר.

בתהליך זה, יבואנים מקומיים מגיעים בעצמם אל מקורות בחו"ל ומצליחים להשיג את אותן הסחורות, אבל לא מול היצרן עצמו. מי שבדרך כלל יתנגד ליבוא מקביל הוא יבואן בלעדי של מוצר כלשהו בישראל, מכיוון שהדבר עשוי להביא לירידה במחיר המוצר.

יבוא מקביל של מוצרים מסוימים כאמור, עשוי להביא להוזלה במחיר המוצר ולעודד תחרות. לכן, אנו רואים מאמצים לבצע יבוא מקביל של מספר מוצרים – החל ממוצרי מזון קטנים ועד למותגי רכב.

למעבר לבלוג של אילן ירון מרצה בתפוז >>

פורסם בקטגוריה מושגי כלכלה | עם התגים , , , , | להגיב

"היד הנעלמה" – האם כיום קיים שוק חופשי בעולם?

"היד הנעלמה", היא ביטוי המהווה את לב ליבה של כלכלת השוק החופשית. מקור הביטוי בשנות ה-70 במאה ה-18, עת הכלכלן הסקוטי אדם סמית' השתמש בו בספר "עושר העמים".

מאת אילן ירון מרצה

הביטוי הוא מעין תיאור של העקרון לפיו ארגון המבוסס על כלכלת שוק פועל בצורה יעילה מבלי תיאום מראש ומבלי יד מכוונת מלמעלה. תפיסתו של סמית גרסה כי כאשר כל אדם פועל בשדה הכלכלי להשיג את התועלת המקסימלית המתאימה לרצונו ולטעמו אישי, ההיצע והביקוש מביאים לכך שהתועלת לכל פרט תהיה מקסימלית. כל הפעילות הכלכלית במצב שכזה, "מנוהלת" על ידי כוח עליון המכונה "היד הנעלמה".

אילן ירון מרצה לפיננסים

היד הנעלמה – אילן ירון מרצה (Kittikun)

אותה יד מקצה בצורה אופטימלית את גורמי הייצור בין הענפים השונים במשק, בתנאים של שכר ורווח אחידים ובמחירים ששווים לעלות הייצור. על פי מנגנון זה, קיים איזון בין המחיר לבין ערכו הפנימי של מוצר ולכל אחד מגורמי הייצור מובטחת התמורה הטבעית. דהיינו – למרות העובדה שבשוק חופשי כל אדם פועל מתוך האינטרסים של עצמו בלבד, היד הנעלמה דואגת לטובת הכלל.

אילן ירון מרצה ב-Onlife

תפיסה זו קשורה לשוק ובו תחרות משוכללת, אך במציאות הקיימת כיום מצב זה אינו מתקיים, וזאת משום שקיימים קרטלים, מונופולים, ממשלה וגופים נוספים, שאינם פועלים על פי עקרון השוק החופשי. לדברי סמית', אם הליקויים האלו המונעים תחרות משוכללת יתוקנו, השוק יגיע לנקודת האופטימום.

פורסם בקטגוריה מושגי כלכלה, מקרו כלכלה | עם התגים , , , , , , | להגיב

מהו תזרים מזומנים ובמה הוא מסייע?

הביטוי "תזרים מזומנים" משמש לתאר את תנועת הכספים שמייצגת סדרת תשלומים ותקבולים במזומן, שמצריכה פעילות של עסק כלשהו, במסגרת עסקה או פרויקט – וזאת תוך חישוב הסכומים והמועדים לתשלום ולקבלת כספים בתקופת זמן כלשהי.

מאת אילן ירון מרצה

התזרים כולל רק הוצאות בפועל, ולא הוצאות זקופות, בניגוד לסיכום הכנסות והוצ

תזרים מזומנים

תזרים מזומנים – אילן ירון מרצה (Gualberto107)

אות. החישוב של תזרים המזומנים נעשה ע"י חיבור בין הרווח נטו בתקופה כלשהי, לבין כל הסכומים שנרשמו כהוצאות, אבל לא הוצאו עדיין דה פקטו. לזאת מוסיפים גידול בספקים ובמלאי ומפחיתים את הגידול בלקוחות וחייבים נוספים, שכן אלו משמשים הוצאות למטרת הנהלת חשבונות. תנועת הכספים נקראת גם "תזרים הון" והדו"ח החשבונאי "דו"ח תזרים מזומנים". באמצעות תזרים המזומנים מהווה למעשה כלי של בעלי הפירמה לנהל אותה וכך ניתן להעריך במילים פשוטות "לאן הולך הכסף".

באמצעות תזרים מזומנים ניתן להעריך אם הפירמה תוכל לשלם בזמן את החובות שלה, אם היא תוכל להעניק דיבידנד במזומן, אם היא תוכל לגייס הון במקרה שתידרש לכך ועוד. ישנם מקרים שבהם תזרים המזומנים שלילי – כלומר, לפירמה הוצאות במזומן שעולות על התקבולים במזומן שצפויים בתקופת זמן כלשהי. במצב זה, על הפירמה למצוא מקורות להשלים את התזרים השלילי.

מעוניינים לקרוא עוד? לחצו למעבר: אילן ירון מרצה לפיננסים בישראבלוג

פורסם בקטגוריה מושגי כלכלה, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , | להגיב

פיקוח על מוצרי חלב דומים – רעיון נכון וטוב

אתר "כלכליסט" דיווח על הפיקוח שיחול על מוצרי חלב "דומים" החל מ-1 באוגוסט, כפי שקבע המפקח על המחירים במשרד החקלאות. המשמעות: לרשתות השיווק ולמחלבות לא יתאפשר למכור מוצרים דומים לאלו שבפיקוח במחירים גבוהים.

הכותב הנו אילן ירון מרצה לכלכלה ולפיננסים

לקמעונאים ולמחלבות נשלח מכתב שמגדיר מהם אותם "מצרכים דומים" בשוק זה. דוגמא שהובאה בכתבה היא העובדה שהשמנת המתוקה 38% נמצאת בפיקוח ואילו שמנת מתוקה 32% אינה בפיקוח. לאחר הפיקוח, מחירם של שני המוצרים יהיה זהה.

עמדתם של המפקח על המחירים ו-ועדת המחירים היא שהמחיר המפוקח לא מסתדר עם מטרת החוק – מניעת השפעה שלילית של ריכוזיות יתר בשוק, בעוד שהימנעות מפיקוח במצרכים דומים, תעודד תחרות בשוק מוצרי החלב. החשש לפיו יותר מדי מוצרים יוכנסו לפיקוח אינו חשש מוצדק. לכל מוצר יש תחליפים רבים שדומים לו וכשהתמריץ לייצר או לייבא אותם מגיע מהפיקוח, התחרות תימשך רק על מוצאים שונים באמת, ולא על מתחזים לשוניים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מיקרו כלכלה, פרשנות | עם התגים , , , , , | להגיב

איך ניתן להוריד את מחירי המזון לתינוקות?

באתר ynet פורסמה לאחרונה כתבה ובה הובא לידיעת הקוראים כי מחיר תחליפי החלב לתינוקות, גבוהים בישראל בשיעור של 30 עד 60 אחוזים לעומת מדינות מערביות אחרות. עוד צוין בכתבה כי בשמונה השנים האחרונות, חלה עלייה של כ-20 אחוזים במחיר הממוצע של מוצרים אלו, וכי משרד הכלכלה דחה בקשה להחזיר את הפיקוח על המחירים, מתוך תפיסה שדווקא הגברת התחרות והסרת החסמים, תביא להורדה המיוחלת במחיר.

נכתב ע"י אילן ירון – מרצה לכלכלה ולפיננסים

בכתבה צוין כי עד 2001 היה מחיר המזון לתינוקות בפיקוח משרד התמ"ת, אך הסרת הפיקוח לא הביאה לתחרות בשוק זה, שבו שולטות שתי חברות – סימילאק ומטרנה. כל ההצעות שהובאו מאז להחזרת הפיקוח, נדחו בשלבי חקיקה שונים, על אף העובדה שזהו מוצר בסיסי שמחירו מקשה על משפחות רבות. במשרד הכלכלה בדקו אם מדובר בכשל שוק, וגילו כי ישנם הסכמי בלעדיות בין החברות לבתי החולים, מה שמהווה חסם כניסה לשוק ומונע תחרות. הרשות להגבלים עסקיים צפויה להסיר חסם זה, ובמשרד הכלכלה צופים שהדבר יגביר תחרות ויוריד מחירים.

הדואופול של מטרנה וסימילאק: מאז ימי רמדיה מישהו ניסה משהו אחר? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מיקרו כלכלה, פרשנות | עם התגים , , , , , , , , , , | להגיב

ההבדל בין מיקרו למקרו – אילן ירון (מרצה לכלכלה)

מקרו באופן שונה ממיקרו, עוסק בהתנהגות של קבוצות פרטים גדולות. כשקיימות קבוצות פרטים גדולות, ואותם פרטים עובדים ומייצרים, אנחנו רוצים לדעת מה הם מייצרים וכמה הם מייצרים. מובן שככל שפרטים ייצרו בצורה טובה יותר, כך יהיה טוב לקבוצה כולה, כי יש יותר מוצרים וקיימת תחרות, המחירים בירידה ויש יותר הכנסות.

לצפייה בסרטון אשר נכתב ונערך על ידי צוות האתר של אילן ירון (מרצה לכלכלה) לחצו:

פורסם בקטגוריה וידאו | עם התגים , , , , , , | להגיב

מהי תורת המשחקים וכיצד היא מיושמת בכלכלה?

הכלכלה הגלובאלית היא תחום שמתקיים, נמדד ומתפתח, על פי פעולות שונות והדדיות שמבצעת האוכלוסייה שמרכיבה את שוק זה. למעשה, עולם הכלכלה מתקיים בצורה אורגנית ואף פעולה אינה עומדת בפני עצמה, אלא מקבלת את הערך שלה ביחס אל פעולות אחרות. לדברי אילן ירון מרצה לכלכלה, תורת המשחקים היא תיאוריה שמנסה להבין את העיקרון הזה ולמדע אותו, על מנת לבנות מודלים וכלים שיאפשרו להתנהל בצורה הנכונה.

מהי תורת המשחקים?

אילן ירון מרצה לכלכלה

תורת המשחקים (njaj)

אילן ירון מסביר כי תורת המשחקים היא ענף מעולם המתמטיקה והכלכלה המנתח דינאמיקות בין קבוצת אנשים, אשר אמורים לקבל החלטות, אך הם בעלי מטרות שונות. התורה החלה להתפתח בתחילת המאה ה-20 והצליחה לפתח שיטות ומושגים, הנחשבים לראויים בעולם הכלכלה וגם בתחומים אחרים כמו פסיכולוגיה, מדעי המדינה, משפטים וביולוגיה. בעשורים האחרים התורה מיושמת גם בתחום מדעי המחשב והאינטרנט. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מאמרים כלליים, מיקרו כלכלה | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב