מהי יעילות כלכלית במשק?

מאת אילן ירון מרצה לכלכלה

ביעילות כלכלית אנו מדברים על מצב אופטימלי שבו הרווחה הכלכלית הכוללת נמצאת בשיא ומביאה למימוש הפוטנציאל הגלום בה. כינוי למצב זה הנו "אופטימום של פארטו" (Pareto optimum).

הקצאת המקורות במשק במצב של יעילות כלכלית היא שהמצב של פרט או חלק ממנו לא יכול להשתנות ע"י ייצור ו/או חליפין, מבלי שהדבר יגרע מאחר. כלומר, מעין 'משחק סכום אפס'.

להמשך קריאהמהי יעילות כלכלית במשק?

אקונומטריה

ענף בתיאוריה הכלכלית אשר מיישם מקבץ שיטות סטטיסטיות וטכניקות מדידה לבעיות המשתנים הכלכליים.

מאת אילן ירון מרצה לכלכלה

arztsamui
תמונה: arztsamui

התיאוריה, אקונומטריה, הוטבעה בשנת 1926 על ידי הכלכלן הסקנדינבי, פריש רנגר, שנחשב לאבי הכלכלה המודרנית של חבל הארץ בצפון אירופה.

להמשך קריאהאקונומטריה

מהי דפלציה וכיצד אפשר להתאושש ממנה?

אילן ירון מרצה לכלכלה - תחרות משוכללת. תמונה: Economics Online
דפלציה. צילום: Economics Online

כאשר אומרים 'דפלציה' מתכוונים למצב של חוסר שיווי משקל כלכלי, מצב אשר מביא לירידה ברמת המחירים שהוא צמצום היקף אמצעי התשלום.

ניתן באופן מלאכותי להתאושש מדפלציה עם התערבות ממשלתית או באופן טבעי, לפי מסלול מחזור העסקים. שיעורה של הדפלציה נמדד על ידי השוואתה לממד המחירים לצרכן.

יעד אינפלציה – מי קובע אותו ומדוע?

המונח השגור ' יעד אינפלציה'  נקבע על ידי הבנק המרכזי בכל מדינה, כאשר המטרה של מדינות מוניטריות הוא שהאינפלציה לא תגיע למימדי קיצון – לטובה או לרעה.

מאת אילן ירון – מרצה לפיננסים 

יעד אינפלציה (bplanet) - ירון אילן מרצה
יעד אינפלציה (bplanet) – ירון אילן מרצה

אם נפשט את הדברים אז ברוב המדינות המתועשות נקודת האמצע של יעד האינפלציה במחירים לצרכן  נעה בין אחוזים של 1-2.5 בשנה וזאת לאור העובדה שמדדי המחירים הרשמיים במדינות נוטים לעלות (לכן היעד הוא לא 0%).

את שיקול הדעת בקביעת יעד האינפלציה מקבל הבנק המרכזי של המדינה, אמנם השקיפות של קבלת ההחלטה לא ודאית אך היא מיושמת כאשר הבנק מאמץ את היעד המבוקש.

היצע הון והשפעת הריבית עליו

נכתב על ידי אילן ירון – מרצה לפיננסים

תמונה: radnatt
תמונה: radnatt

היצע הון הוא הכספים הקיימים להשקעות הנובעים בעיקר מהחסכונות של משקי הבית. קיימת השפעה משמעותית על היצע ההון כתוצאה מהרגלי הצבירה והרגלי השימוש בחסכונות. כאשר מנתחים את היצע ההון כתוצאה מחסכונות ואת ההתנהגות שלו, מוצאים שקיימת השפעה של שיעורי הריבית על היקף החיסכון.

להמשך קריאההיצע הון והשפעת הריבית עליו

בריחת הון והשפעתה על הכלכלה

הביטוי "בריחת הון" מתאר מצב שבו הון שבדרך כלל הומר לנכסים נזילים, נע בהיקפים רחבים למדינה אחרת הנחשבת לבעלת יציבות כלכלית. הסיבה העיקרית לבריחת הון היא תנאים מיטביים יותר עבור בעל ההון במדינה אחרת.

להמשך קריאהבריחת הון והשפעתה על הכלכלה

מהו כתב אופציה ומהן תכונותיו?

כתב אופציה - אילן ירון מרצה לפיננסים
כתב אופציה (תמונה: Pong)

כתב אופציה יכול להיות מונפק באמצעות חברה מסוימת והאדם או הגוף שמקבל מסמך זה, רשאי לקנות כמות מניות מוגדרת במחיר מסוים מתי שירצה במהלך תקופה מסוימת. בדרך כלל, כתב אופציה מצורף לאיגרות חוב או למניות בכורה.

נכתב ע"י אילן ירון מרצה לפיננסים

אמנם כתבי אופציה יכולים להיות סחירים, אבל הם אינם כאלו במקרה שבו הם צורפו למסמך אחר. ישנה אפשרות להפוך אותם לסחירים, אך רק במצב שבו בעל המסמך מעוניין לבצע מימוש זכויות. בישראל איגרת חוב ושטר הון שהנם סוג אופציות אחד, וכתבי אופציה עצמאיים שהנם סוג אחר. בעוד הסוג הראשון יכול בהחלט להיות מומר למניות ולהיפדות בזמן הפדיון, הסוג השני הוא ניירות ערך ללא ערך נקוב – ואינם נפדים אם אינם מנוצלים.

הבלוג של אילן ירון מרצה – לחצו למעבר

אילו מוצרים ושירותים נחשבים בעלי ביקוש קשיח?

"היצע וביקוש" הוא ביטוי שגור בפי כל, כאשר הכלל המרכזי ברור: כשיש יותר מדי היצע, הביקוש קטן וכשיש פחות מדי היצע, הביקוש גדל. במציאות, בדרך כלל ישנו איזון בין היצע לביקוש, אבל בתחומים מסוימים, כמו בשוק הדיור הישראלי, הביקוש עולה על ההיצע, ובמצב כזה ישנה עליית מחירים.

אילן ירון מרצה לפיננסים
ביקוש לא גמיש – אילן ירון מרצה (duron123)

כתב: אילן ירון מרצה

ביקוש לא גמיש, או "ביקוש קשיח", מתאר מצב בו שינוי משמעותי במחיר שירות או מוצר, מביא לשינויים מזעריים בביקוש. מתי ביקוש נחשב קשיח? במקרה שבו הגודל המוחלט של גמישות קטן מ-1. ביקוש אינו קשיח, אם הגודל המוחלט גדול מ-1.

ביקוש ייחשב לא גמיש לגמרי כאשר הביקוש למוצר או שירות מסוים לא משתנה בכלל בעת שינוי מחירים. המשמעות במקרה כזה היא שהורדת מחיר שירותים ומוצרים בעלי ביקוש לא גמיש, תוריד את הפדיון ולא תועיל לגוף המייצר.

בדרך כלל, מוצרים בסיסיים וחיוניים נחשבים כמוצרים בעלי ביקוש קשיח. למשל: חשמל, מים, גז, נפט וכו'. אלו משמשים את הציבור הרחב מדי יום ואספקתם חיונית, ללא קשר למחירם.

לחצו למעבר לבלוג – אילן ירון מרצה לכלכלה >>

מהו תזרים מזומנים ובמה הוא מסייע?

הביטוי "תזרים מזומנים" משמש לתאר את תנועת הכספים שמייצגת סדרת תשלומים ותקבולים במזומן, שמצריכה פעילות של עסק כלשהו, במסגרת עסקה או פרויקט – וזאת תוך חישוב הסכומים והמועדים לתשלום ולקבלת כספים בתקופת זמן כלשהי.

מאת אילן ירון מרצה

התזרים כולל רק הוצאות בפועל, ולא הוצאות זקופות, בניגוד לסיכום הכנסות והוצ

תזרים מזומנים
תזרים מזומנים – אילן ירון מרצה (Gualberto107)

אות. החישוב של תזרים המזומנים נעשה ע"י חיבור בין הרווח נטו בתקופה כלשהי, לבין כל הסכומים שנרשמו כהוצאות, אבל לא הוצאו עדיין דה פקטו. לזאת מוסיפים גידול בספקים ובמלאי ומפחיתים את הגידול בלקוחות וחייבים נוספים, שכן אלו משמשים הוצאות למטרת הנהלת חשבונות. תנועת הכספים נקראת גם "תזרים הון" והדו"ח החשבונאי "דו"ח תזרים מזומנים". באמצעות תזרים המזומנים מהווה למעשה כלי של בעלי הפירמה לנהל אותה וכך ניתן להעריך במילים פשוטות "לאן הולך הכסף".

באמצעות תזרים מזומנים ניתן להעריך אם הפירמה תוכל לשלם בזמן את החובות שלה, אם היא תוכל להעניק דיבידנד במזומן, אם היא תוכל לגייס הון במקרה שתידרש לכך ועוד. ישנם מקרים שבהם תזרים המזומנים שלילי – כלומר, לפירמה הוצאות במזומן שעולות על התקבולים במזומן שצפויים בתקופת זמן כלשהי. במצב זה, על הפירמה למצוא מקורות להשלים את התזרים השלילי.

מעוניינים לקרוא עוד? לחצו למעבר: אילן ירון מרצה לפיננסים בישראבלוג

פיקוח על מוצרי חלב דומים – רעיון נכון וטוב

אתר "כלכליסט" דיווח על הפיקוח שיחול על מוצרי חלב "דומים" החל מ-1 באוגוסט, כפי שקבע המפקח על המחירים במשרד החקלאות. המשמעות: לרשתות השיווק ולמחלבות לא יתאפשר למכור מוצרים דומים לאלו שבפיקוח במחירים גבוהים.

הכותב הנו אילן ירון מרצה לכלכלה ולפיננסים

לקמעונאים ולמחלבות נשלח מכתב שמגדיר מהם אותם "מצרכים דומים" בשוק זה. דוגמא שהובאה בכתבה היא העובדה שהשמנת המתוקה 38% נמצאת בפיקוח ואילו שמנת מתוקה 32% אינה בפיקוח. לאחר הפיקוח, מחירם של שני המוצרים יהיה זהה.

עמדתם של המפקח על המחירים ו-ועדת המחירים היא שהמחיר המפוקח לא מסתדר עם מטרת החוק – מניעת השפעה שלילית של ריכוזיות יתר בשוק, בעוד שהימנעות מפיקוח במצרכים דומים, תעודד תחרות בשוק מוצרי החלב. החשש לפיו יותר מדי מוצרים יוכנסו לפיקוח אינו חשש מוצדק. לכל מוצר יש תחליפים רבים שדומים לו וכשהתמריץ לייצר או לייבא אותם מגיע מהפיקוח, התחרות תימשך רק על מוצאים שונים באמת, ולא על מתחזים לשוניים.

להמשך קריאהפיקוח על מוצרי חלב דומים – רעיון נכון וטוב