איך ניתן להוריד את מחירי המזון לתינוקות?

באתר ynet פורסמה לאחרונה כתבה ובה הובא לידיעת הקוראים כי מחיר תחליפי החלב לתינוקות, גבוהים בישראל בשיעור של 30 עד 60 אחוזים לעומת מדינות מערביות אחרות. עוד צוין בכתבה כי בשמונה השנים האחרונות, חלה עלייה של כ-20 אחוזים במחיר הממוצע של מוצרים אלו, וכי משרד הכלכלה דחה בקשה להחזיר את הפיקוח על המחירים, מתוך תפיסה שדווקא הגברת התחרות והסרת החסמים, תביא להורדה המיוחלת במחיר.

נכתב ע"י אילן ירון – מרצה לכלכלה ולפיננסים

בכתבה צוין כי עד 2001 היה מחיר המזון לתינוקות בפיקוח משרד התמ"ת, אך הסרת הפיקוח לא הביאה לתחרות בשוק זה, שבו שולטות שתי חברות – סימילאק ומטרנה. כל ההצעות שהובאו מאז להחזרת הפיקוח, נדחו בשלבי חקיקה שונים, על אף העובדה שזהו מוצר בסיסי שמחירו מקשה על משפחות רבות. במשרד הכלכלה בדקו אם מדובר בכשל שוק, וגילו כי ישנם הסכמי בלעדיות בין החברות לבתי החולים, מה שמהווה חסם כניסה לשוק ומונע תחרות. הרשות להגבלים עסקיים צפויה להסיר חסם זה, ובמשרד הכלכלה צופים שהדבר יגביר תחרות ויוריד מחירים.

הדואופול של מטרנה וסימילאק: מאז ימי רמדיה מישהו ניסה משהו אחר?

התשובה היא לא, לא ניסינו. אנחנו רוצים לתת לילדינו את הטוב ביותר וקשה להזיז אותנו מהמותגים המוכרים לנו, שעליהם אנחנו משלמים. אנחנו משלמים על מותגים אלו הרבה, וכנראה שהרבה יותר מדי, משום שבאירופה מחירי המזון לתינוקות נמוכים משמעותית, בכ-60 אחוזים!

מאמרים נוספים מאת אילן ירון – מרצה לכלכלה

אמנם ב-2001 בקול תרועה רמה, הוריד משרד התמ"ת (כיום הכלכלה) את הפיקוח על המחירים בשוק המזון לתינוקות, אולם המצב בשוק זה לא רק שלא נכנס לתחרות – נהפוך הוא: נכנס לתרדמת! הוועדה של הממונה על ההגבלים העסקיים החליטה שהסיבה העיקרית היא הסכמים כובלים ובלעדיים של שתי החברות המובילות מול בתי החולים, ולכן נטען שנפגעה התחרות. ההבטחה הייתה שיטפלו בנושא ותהיה תחרות, אבל נזכיר – זה קורה 13 שנה אחרי הסרת הפיקוח. יו"ר נעמת דורשת להחזיר את הפיקוח, והיא כנראה צודקת כשהיא טוענת שהמשרד כשל, אולם החזרת הפיקוח כמו שקבעה ועדת טרכטנברג (הפעם במקרה בצדק), גרועה יותר ומבטאת מדיניות אנטי כלכלית.

אז מה לעשות?

אילן ירון מרצהיש להגביר את התחרות. איך? על ידי מתן הטבות כוללות למתחרים חדשים בשוק, סוג של אפליה מתקנת בין אם במיסוי ובין אם במענקים ובהלוואות. יש שיגידו שזה אינו מעניינו של משרד הכלכלה ושהיזמים יעסקו בכך, אולם אם לאחר 12 שנה אין תחרות והפתרון המוצע הוא החזרת הפיקוח, הרי שבהחלט תפקידו של המשרד יכול להיות בלהתעסק ב"אקטיביזם תחרותי" על ידי נקיטת מהלכים לעידוד התחרות.

ודבר נוסף, שבו התחלתי את מאמר הדעה. אנחנו כל כך רוצים את הכי טוב לילדינו, כל כך פגועי טראומת רמדיה, שאיננו מעזים לנסות מוצרים אחרים. כך למשל, טבע הגדולה והמוערצת ניסתה לחדור לשוק וכמעט לא הצליחה. משהו בישראלים כצרכנים הוא מקובע ושמרני, בניגוד לתדמית המדהימה שלנו בעולם ביצירתיות, הייטק ונובל.

מדוע אנו סופגים הכל? מדוע צריכים להכפיל לנו את מחיר הקוטג' כדי שנצא לרחובות, בשעה שבאירופה עשרה אחוזי העלאה יכולים להדליק אבוקות? לאלוהי הגנים היהודיים פתרונים. בכל מקרה, כדאי שנתאמץ קצת יותר.

הכותב הנו אילן ירון – מרצה לכלכלה באוניברסיטה הפתוחה.